סנסאי אניצ'י מיאגי

סנסאי אניצ'י מיאגי אניצ'י מיאגי סנסיי (אין קשר משפחתי לצ'וג'ון מיאגי) נולד בנהה, אוקינאווה בתשיעי בפברואר, 1931. בגיל 14, בזמן מלחה"ע השנייה, הוא איבד את שני הוריו ועבד כדי לפרנס את שני אחיו הצעירים בבסיס חיל האוויר האמריקני. אניצ'י ואחיו חיו במרחק של בערך חמש דקות הליכה מהדו'גו שבגינתו של סנסיי צ'וג'ון מיאגי. ביחד עם 3 חברים, אניצ'י ביקש להתקבל כתלמיד. ב-1 בפברואר, 1948, הוא החל את אימוני הקראטה שלו.

אחרי מלחה"ע השנייה, החיים באוקינאווה הפכו להיות מאבק מפרך של הישרדות. המזון היה בצמצום ואנשים עבדו שעות ארוכות כדי להביא מזון למשפחותיהם. עתה הגיעו תלמידיו הבכירים של סנסיי מיאגי רק כדי לבקר. הם היו עסוקים לחלוטין בהישרדות, ובמשך זמן מה, ארבעת הצעירים החדשים היו התלמידים היחידים שלו. סנסיי מיאגי, בזמן הזה, לימד באקדמיה המשטרתית. אחרי זמן מה, בכל אופן, אניצ'י הצעיר היה התלמיד היחיד שנשאר בדוג'ו הגינה והלך בכל יום לאימונים פרטיים. לעיתים סנסיי היה "עוקץ" את אניצ'י, ואמר לו שהיה יותר קשה לתת לו שיעורים פרטיים, אשר תבעו שהוא יבטיח שאניצ'י באמת הבין וקלט את הטכניקות, מאשר ללמד כיתה שלמה של צוערי משטרה.

מורהו של סנסיי צ'וג'ון מיאגי, קאנריו היגאונה, הקדיש את חייו למחקר, אימון ולימוד של נהה-טה, והוריש לתלמידו הנבחר, הטוב ביותר – מיאגי – את המשימה לשימור והעברת האמנות הלאה. סנסיי מיאגי ידע שימיו מתקרבים לקיצם ולקח את המשימה הזאת ברצינות יתרה. הוא היה נחוש ליישם את רצונו של מורהו ולהעביר את הידע שלו הלאה למישהו שישמור ויטפח את המסורת.

עד לזמן זה, צ'וג'ון מיאגי סנסיי לימד רק את הקאטה סאנצ'ין ועוד קאטה אחת לכל תלמיד. לעיתים תלמידים למדו קאטה האחד מהשני, אך רובם היו מרוצים לשפר את שתי הקאטות שניתנו להם במשך שנים רבות. עתה החל סנסיי מיאגי ללמד את כל 13 הקאטות של גוג'ו-ריו לאניצ'י מיאגי, ביחד עם הבונקאי, (אפליקציות), של כל קאטה. הוא לימד אותו גם בונקאי-אויו, טכניקות הגנה עצמית חבויות, המוסוות בתוך המבנה של הקאטה. לאחר מכן, המורה היה מזמין את התלמיד שלו לביתו והיה נותן הסבר מילולי על משמעויות הקאטה. הוא היה מדבר הרבה אל תוך הלילה על טכניקות, תנועות בקאטה, פילוסופיה, תרבות, ודעותיו על העתיד לבוא. סנסאי צ'וג'ון מיאגי דיבר על שמיים וארץ, יין ויאנג, יחס האדם לטבע, תזונה, רפואה ומדע. לילה אחד הוא גילה לאניצ'י: "אני אפילו לא דיברתי אל ג'ירו (ג'ינאן שיזנטו – תלמידו המועדף אשר מת בזמן מלחה"ע השנייה) בכזה עומק. אני העברתי אליך את המהות של גוג'ו-ריו. אתה חייב להתאמן קשה ולהעריך את האוצר שנתתי לך".

פריצת מלחמת קוריאה הביאה הרבה פעילות לבסיס חיל האוויר באוקינאווה, כל כך עד שאניצ'י מיאגי לא יכול היה יותר להגיע לכל אימון. במקרה אחד הוא החמיץ שלושה אימונים ברצף. סנסיי צ'וג'ון מיאגי היה מודאג. זה לא התאים לתלמידו להחמיץ כך כל כך הרבה שיעורים ללא הסבר. בבוקר אניצ'י התעורר לראות את הסנסיי שלו עומד מעל מיטתו, בוהה בו. הוא התנצל במהירות והבטיח לחזור לאימוניו באותו ערב.

ב-1952 צ'וג'ון מיאגי סנסיי החל לקבל תלמידים חדשים לדוג'ו שלו. זו הייתה האחריות של אניצ'י מיאגי ללמד את התלמידים החדשים, והוא עשה זאת בהתלהבות, וסנסיי מיאגי צפה מהצד.

ב-7 בנובמבר, 1953, אניצ'י מיאגי היה האחרון לעזוב את הדוג'ו. בבוקר הבא הוא נקרא לבוא עם החדשות שהוכרזו ברדיו שהודיע על מותו של סנסיי מיאגי. אניצ'י ההמום רץ ישר לביתו של מורו רק כדי למצוא שהדיווח היה אמיתי. בחוץ כבר הייתה התכנסות גדולה של משפחה, ידידים, שכנים, תלמידים ותלמידים לשעבר, מורים משיטות שונות, כולם מחכים לתת כבוד אחרון. בגיל 22 אניצ'י מיאגי סנסיי הגיע לאמירת שלום אחרון לאדם הגדול ביותר שהוא אי פעם הכיר.

אחרי שעברו מספר שבועות, עלתה השאלה מי יירש את הדוג'ו. התלמידים הבכירים התאספו בביתו של גנקאי נקאימה. אחרי שנסתיימה תקופת האבל אייצ'י מיאזאטו הפך לראש הדוג'ו, קושין ייאה לקח אחריות על איסוף דמי חבר, ואניצ'י מיאגי לימד את התלמידים.

ב-1957, בכדי לשמור על פרטיותה של משפחת מיאגי, הדוג'ו עבר למיקום אחר. אאיצ'י מיאזאטו, ביחד עם אניצ'י מיאגי ואחרים, בנו דוג'ו מעץ, וקראו לו "ג'ונדוקאן". אניצ'י מיאגי סנסיי היה המורה הראשי בג'ונדוקאן. במשך הזמן נוצר מתח בין סנסיי אניצ'י מיאגי לסנסיי מיאזאטו מפני שהאחרון ביקש לשנות את הקאטה. בגלל הלחץ הזה, ב-1959, אניצ'י מיאגי סנסיי החליט לעזוב את הג'ונדוקאן ובדרכו השקטה הרחיק את עצמו מהבימה המרכזית של הקראטה. הוא המשיך ללמד רק את בן-חסותו, מוריו היגאונה.

אניצ'י מיאגי סנסיי היה יו"ר של כבוד של IOGKF, והחזיק בדרגת דאן 10. סנסיי היגאונה, בספרו "ההיסטוריה של הקראטה", מסכם, "אניצ'י מיאגי חי חיים פשוטים כמו שחי המורה שלו. גם בחייו וגם באימוניו הוא נשאר נאמן ללימודו של צ'וג'ון מיאגי.

ב-28 באפריל, 2009, מיאגי אניצ'י סנסיי נפטר, והעביר באופן רשמי את שלהבת האפוטרופסות להיגאונה מוריו סנסיי. הוא היה בן 78.

מיאגי אניצ'י סנסיי היה מאסטר צנוע ביותר, ידידותי וידען. הוא מעולם לא התרחק מהנחיותיו של מורהו, אף לא פעם בכל חייו, והוא הצליח בהעברת המהות של גוג'ו-ריו למאסטר מוריו היגאונה. חייו וזמנו עברו בפשטות, אך מורשתו נמשכת לעד…