סנסאי צוג'ון מיאגיגוג’ו ריו קראטה נוסד ע”י צוג’ון מיאגי סנסיי, חניכו האישי של קאנריו היגאונה סנסיי. צוג’ון מיאגי נולד ב-25 באפריל 1888, בנהה, בירת אוקינאווה. משפחתו הייתה אמידה והשתייכה למעמד הגבוה. הם החזיקו שתי ספינות מסחר אשר ייבאו תרופות מסין, עבור הממשלה וגם עבור אנשים פרטיים. צוג’ון מיאגי נבחר לקבל את ניהול העסק המשפחתי אחרי מותו של ראש המשפחה.

בגיל 11, אמו של צוג’ון מיאגי לקחה אותו למאסטר בקראטה בשם ארגקי ריוקו. היא הרגישה שאם צוג’ון הצעיר עומד בעתיד לכהן כראש המשפחה, הוא צריך להיות חזק גם רוחנית וגם נפשית, ושאימונים באמנויות לחימה יעזרו לו להשיג מטרה זו. בדוג’ו של סנסיי ריוקו צוג’ון למד נהה-טה ועבד בעיקר על תרגילי חיזוק, כשהוא נעזר במקיווארה, צ’ישי, וניגירי-גאמה. בגיל 14 הביא אותו מורהו אל קאנריו היגאונה סנסיי.

לפני שיתקבל כתלמיד, היה על צוג’ון מיאגי להוכיח שהוא ראוי על ידי ביצוע כל סוגי עבודות הבית בביתו של קאנריו היגאונה, כמו למשל ניקיון, גינון, חטיבת עצים והבאת מים מהבאר. ברגע שהיגאונה סנסיי החליט שהבחור הוא רציני ובעל אופי טוב, התחילו האימונים.
הם היו ביחד 13 שנים עד שסנסיי קאנריו היגאונה נפטר ב-1916. באותה שנה, צוג’ון מיאגי סנסיי עזב לסין כדי לגלות את השורשים של נהה-טה בעיר פוצ’ו. למרות שרבים מאמני הלחימה הבכירים נמלטו מהאזור בזמן המלחמה, הוא הצליח להתקשר עם תושב זקן אשר עזר לו במחקרו. הוא ביקר בביתו של ריו-ריוקו ובמשך חודשיים ערך מחקר אינטנסיבי לפני שחזר לאוקינאווה.

צוג’ון מיאגי סנסיי היה איש בעל רצון חזק, אשר הצטיין בלימודיו. הוא התאמן כל יום, ושאב השראה מהטבע, והתאמן לעיתים תכופות בתנאים קשים ומחמירים. לעיתים הוא התאמן בקאטה סאנצ’ין באוקיינוס או בראש הר, או בשלג במשך ימים בכל פעם. בפעמים אחרות הוא התאמן על הקיאיי שלו על החוף ובהה באופק בלי למצמץ. צוג’ון מיאגי סנסיי עבד על לפיתוח כל חמשת החושים ולהיות דרוך בכל מצב; הוא למד לחוש “דרך עורו” כאשר אנשים התקרבו מאחור.

סנסיי מיאגי הקדיש 24 שעות ביום לאמנות הקראטה. הישגיו כללו פיתוח של הקאטה רוקיושו (Rokyusho) ל-טנשו (אשר מציגה את הצד הרך של האמנות), ויצירת גרסה שנייה של סאנצ’ין (המייצגת קשיות). ב-1940 הוא פיתח את הקאטות גקיסאי-דיי-איצ’י, וגקיסאיי-דיי-ני, ומדי פעם קיבל הארות בנוגע לקאטה דרך חלומותיו. צוג’ון מיאגי סנסיי התייעץ בדוקטורים ומומחים אחרים בגישה מדעית-אנליטית במחקר תרגילי קראטה.

בנוסף לאימוניו האישיים ופיתוח נהה-טה, צוג’ון מיאגי סנסיי הקדיש זמן רב לקידום (פרסום) האמנות. ב-1921, הוא ביצע הדגמה של נהה-טה באוקינאווה עבור הנסיך המבקר הירוהיטו, קיסר יפן, וב-1925 לנסיך צ’יצ’יבו. צוג’ון מיאגי סנסיי כבר ראה בעיני רוחו את התפתחותה של נהה-טה לא רק ביפן, אלא גם מסביב לעולם. זה הפך להיות יותר ויתר חשוב לארגן ולאחד את הקראטה האוקינאווי כאוצר תרבותי אשר יועבר לדורות הבאים.

ב-1926, צוג’ון מיאגי סנסיי הקים את מועדון חקר הקראטה בווקאס-צ’ו (Wakas-Cho). ארבעה מדריכים, צוג’ון מיאגי , האנאשירו, מוטובו ומאבוני, לימדו לסירוגין תרגילים בסיסיים ותרגילים משלימים. לאחר מכן, צוג’ון מיאגי סנסיי דיבר לפני התלמידים בנוגע למין האנושי, חיי היום יום, והקוד הסמוראי של המוסר, על מנת לשפר את התפתחותם הערכית גם כן. ב-1927, קאנו ג’יגורו סנסיי, מייסד הג’ודו, ראה הדגמה של קאטה של צוג’ון מיאגי סנסיי והתרשם מהטכניקות המתקדמות ומהתחכום של נהה-טה. ההשפעה של סנסיי קאנו אפשרה לצוג’ון מיאגי סנסיי לבצע קראטה אוקינאווי בטורנירים מובילים של של בודו (שם כולל לאמנויות לחימה יפניות) אשר מומנו ע”י הממשלה.
ב-1930, צוג’ון מיאגי סנסיי הופיע בטורניר בוטוקו-קאי ובטורניר סאיניי-בודו ב-1932.

כאשר חשיפתו גדלה, רבים החלו להתעניין באמנותו של צוג’ון מיאגי סנסיי. אחד מחניכיו הבכירים של צוג’ון מיאגי סנסיי, שינזטו סנסיי, ביצע הופעה של קאטה בטורניר אמנויות לחימה יפניות. אחרי-כן, אחד המאסטרים שאל את שמה של האסכולה שלו. לשינזטו סנסיי לא הייתה תשובה עבורו. בחזרתו לאוקינאווה הוא סיפר לצוג’ון מיאגי סנסיי על המפגש.

כדי לקדם את אומנותו וגם כדי לשתף פעולה עם אסכולות אחרות של אמנויות לחימה יפניות, צוג’ון מיאגי סנסיי החליט שנחוץ שם רשמי. הוא בחר בשם “גוג’ו ריו קראטה”, בכוונה של קראטה קשה ורך. השם נלקח מתוך הכלל השלישי של קמפו סיני מסורתי. הוא היה הראשון בין בתי ספר שונים לקראטה לתת שם לאומנותו וב- 1933 אמנות הגוג’ו-ריו נרשמה באופן רשמי בבוטוקו-קאי, האגודה היפניצ לאמנויות לחימה.

במשך שנות ה-30, מיאגי צ’וג’ון סנסיי פיתח וקידם באופן פעיל את הקראטה-דו (דרך הקראטה) ביפן וברחבי העולם. ב-1934 חברת עיתונים מהוואי הזמינה אותו להוואי כדי להציג את הקראטה שם. ב-1936, מיאגי צ’וג’ון סנסיי היה במשך חודשיים בשנגחאי, סין, כדי ללמוד יותר לעומק את אמנויות הלחימה הסיניות. ב-1937, הוענק לו ציון לשבח ע”י הבוטוקו-קאי, עבור הקאטה שלו.

במשך מלחמת העולם השנייה אוקינאווה הותקפה. היתה אלימות הרסנית ועוני. מיאגי צ’וג’ון סנסיי הפסיק ללמד. הוא איבד בן, שתי בנות ותלמיד בכיר אהוב, תוך כדי ספיגת אימי המלחמה, רעב ועוני. אחרי המלחמה, הקראה האוקינאווי התפשט במהירות ברחבי יפן. מיאגי צ’וג’ון סנסיי לימד קראטה בקנסאיי, יפן, במשך זמן קצר. ב-1946, בכל אופן, הוא החל ללמד קראטה באקדמייה המשטרתית בנוסף לאימונים שהעביר בחצר ביתו בטסובויה, היכן שבנו חי עד היום.

מההתחלה, מיאגי צ’וג’ון סנסיי הכיר בקראטה כאוצר חברתי יקר של אוקינאווה. הוא הקדיש את כל חייו ללימוד, פיתוח והעברה של הקראטה האוקינאווי עבור הדורות הבאים והוא ממש ידוע כמייסד של גוג’ו- ריו קראטה דו. במשך חייו, מיאגי צ’וג’ון סנסיי היה ידוע ומכובד על ידי כולם לא רק באוקינאווה אלא גם ברחבי העולם כאחד מהסמכויות המובילות בקראטה. סנסיי מיאגי נפטר ב-8 באוקטובר, 1953, והשאיר אחריו מורשת עצומה.