קאטה

ספרים רבים מתייחסים לקאטה כסדרה של תנועות לחימה שמבוצעות כנגד יריב דמיוני. למרות שהסבר זה נכון טכנית הוא למעשה מבלבל ומפספס את העיקר. למעשה אימון הקאטה הינו מתודולוגית אימון שמטרתו ללמד אומנות לחימה מוכחת. לכן, אימון הקאטה מחולק לשלבים. בשלב הראשון לומדים את התנועות, הנשימה הנכונה, והאיזון האידיאלי בין מתח להרפיה בתנועה. בשלב הבא לומדים איך להשתמש בתנועות כדי להגן על עצמך כנגד התקפה מתוכננת מראש. בשלב האחרון המתאמן מבצע רנדורי או קרב אימונים חופשי. בנוסף האימון הוא מעגלי וכולל ביצוע של הקאטה, הגנה עצמית נגד התקפות מתוכננות, רנדורי וחזרה לביצוע של הקאטה.

שיטת גוג'ו-ריו מיוחדת בכך שהיא מכילה עזרי אימון שמשתמשים בהם במטרה להגיע לשלמות בביצוע הקאטה. הם כוללים צ'י-אישי (משקולת המחוברת למקל קצר), ניגירי-גאמה (כד כבד לפיתוח האחיזה), מקיווארה (עמוד גמיש לפיתוח המכה), ועזרים אחרים. לדוגמא: אימון גוג'ו-ריו אופייני כולל מעבר חוזר ונשנה מביצוע הקאטה לאימון צ'י-אישי וחזרה לביצוע הקאטה עד להשגת שלמות בתנועה. דוגמא נוספת היא המושג המיסטי של "השתרשות" הנעשה מוחשי באמצעות התרגול עם הניגירי-גאמה.

בגוג'ו-ריו יש 12 קאטות. הן מחולקות לקאטות של יד פתוחה ולקאטות של יד סגורה. המשמעות של סגור בהקשר זה היא שהקאטה מתבצעת עם שרירים מתוחים. הקאטות של היד הסגורה הן סאנצ'ין וטנשו. ניתן להתייחס לסאנצ'ין וטנשו כסוג של מדיטציה תאוויסטית או סוג של צ'י-גון. לסאנצ'ין יש שתי ואריציות, האחת של קנריו היגאונה סנסאי והשניה של צ'וג'ון מיאגי סנסאי. טנשו קאטה פותחה על ידי צ'וג'ון מיאגי סנסאי בהיסתמך על מחקר שניהל בדרום סין בין השנים 1917 ל- 1921.

הקאטה נקראת גם רוקי-שיו קאטה. בהמשך המאמר ניתן למצוא הסבר קצר לכל קאטה של יד פתוחה. הקאטות מופיעות בסדר שבו הן נלמדות היום. על פי המסורת האימון החל בלימוד הקאטה סאנצ'ן ואחרי כ-3 שנים נלמדה עוד קאטה אחת של יד פתוחה שהתאימה למבנה הגוף והאופי של המתאמן.

כל הקאטות של היד הפתוחה מקורן בסין למעט גיקסאי-דאי-איצ'י וגיקסאי-דאי-ני שפותחו על ידי צ'וג'ון מיאגי סנסאי. הקאטות מייצגות שיטות לחימה שונות המבוססות על התנועות של העגור והנמר. שלושת הקאטות האחרונות משלבות את הקשה והרך ומכילות את המשמעות האמיתית של שיטת גוג'ו-ריו.