מי צפוי לנצח בקרב אמיתי שנערך בין אומן ג'ודו לבין אומן קראטה ?

זוהי שאלה מעניינת והתשובה עליה הנה כמעט בלתי אפשרית מכיוון שהיא תלויה בגורמים רבים. ראשית, האפשרות הזו של קרב אמיתי בין שני אומני לחימה מקצועיים כמעט ולא סבירה להתרחש. הסיבה טמונה בעובדה שאישיותו של אומן הלחימה המקצועי מתפתחת וככל שהוא מתקדם ומתחשל כלוחם, כך הוא פחות מרגיש צורך להוכיח זאת לסביבתו, וסביר להניח שהלוחם ינסה לפתור את בעיותיו בדרכי שלום ובצורה אדיבה ומנומסת. ישנם כמובן האלמנטים של משקל, הכשרה מקצועית ואסטרטגית קרב המשפיעים על הקרב. נניח ששני הלוחמים הם בעלי משקל דומה ורמת הכשרה דומה: הג’ודאי יצטרך להתקרב לקראטיסט כדי להשתמש בטכניקות ההפלה והאסטרטגיה שלו תהיה להיצמד ולהתקרב מהר ולהפיל. הקראטיסט ירצה לנטרל את הג’ודאי לפני שהוא מתקרב אליו לטווח ההפלה. מי המהיר? ומי יעשה את הצעד הראשון? בקרב אמיתי הכעס בדרך כלל הנו גורם ממריץ שיכול לחזק את הלוחם, אך לפעמים גם לגרום לטעויות רשלניות. כפי שהובהר כאן אין לשאלה זו תשובה חד משמעית, אך נוכל לומר בוודאות שבשאלה זו הרהרו מוחותיהם של אומני לחימה רבים.

האם אי פעם השתמשת באומנות לחימה ?

כן, לפעמים באופן הרגיל, אך לרוב על-ידי “אי שימוש באומנות הלחימה”.
שלמה- חגורה ירוקה, בעל משקל וכוח סבירים, מספר כי הותקף שלוש פעמים על-ידי אותו אדם אשר אינו יציב נפשית. בכל פעם שהותקף, שלמה בלם את התקפות האגרופים והבעיטות והרחיקו. בסופו של דבר התוקף הבין שאינו יכול לדרבן את שלמה לקרב ועזבו והלך לחפש מועמד קל יותר.
רנה- תלמידה בקורס להגנה עצמית סיפרה כי טיילה עם חבר ברחוב בשעות הערב ושמה לב שאדם עוקב אחריהם. היא הסתובבה אליו והרימה את אגרופיה והזהירה: “הזהר לך, אני יודעת קראטה”- האדם ברח מהר מהמקום.

איזו שיטת לחימה הינה הכי טובה ?

כל שיטה הנה שונה, ולכל שיטה יש אופי שונה עם ייחודיות מעניינת המייחדת אותה זה באמת לא עניין של “יותר טוב” או “פחות טוב”, הדבר החשוב הוא שהשיטה תתאים לך אישית מבחינת מבנה גוף ואישיות. רוב העוסקים בקראטה מאמינים שהשיטה שלהם היא הטובה ביותר, מעין לויאליות לשיטה שאתה לומד, אך כנראה שזה גם נכון ספציפית לאותו אדם. כשחברינו רוצים להתחיל להתאמן בקראטה או מחפשים דוג’ו לילדיהם כמובן שנציע גוג’ו-ריו. אך אם אין גוג’ו-ריו באזור שלהם נמליץ להם לבחון את השיטות הנוספות הקיימות באזוריהם. נאמר להם: “לשים לב במיוחד למדריך ולהמלצותיו, לצפות בשיעור ובניהולו. בשיעור כמובן צריכה להיות אווירה של כבוד הדדי ומשמעת, והתלמידים צריכים להרגיש רגועים ונינוחים”. חשוב לבחור אומנות לחימה על-פי בחירת מדריך מוסמך ומקצועי יותר מאשר לבחור לפי שיטה ספציפית.

כיצד אני מעודד את עצמי להגיע לאימון כשאין לי מצב רוח להתאמן ?

היה לך יום ארוך ומעייף, ואתה עייף ורוצה רק להתרענן מול הטלוויזיה וללכת לישון מוקדם. אך אתה צריך לצאת לדוג’ו, מה תעשה? קודם כל עלייך לדעת שאינך לבד, כי אין בינינו מישהו שהוא נמרץ במאה אחוז להתאמן בכל זמן ובכל מצב. לפעמים נראה כי יש שני קולות בתוכנו. כשהאחד אומר: “אפשר לוותר על אימון אחד” הקול השני אומר: “כדאי שאלך לאימון”. חשוב לזכור שבפעם האחרונה שהלכת לאימון למרות חוסר מצב הרוח, לבסוף שמחת שהלכת לאימון. זה נכון! הגעת בתחילה עייף וברגע שהתחלת להתאמן הרגשת טוב יותר. הגוף שלך החל לייצר אנדורפינים, למדת טכניקה חדשה, נתת אגרוף למישהו גדול ממך וראית פרצוף מופתע ומלא כבוד בעיניו. שיפרת את הקאטה שלך, שרפת קלוריות, שכחת מכל בעיותייך הארציים והיה לך אימון טוב. לכן בפעם הבאה שלא בא לך להגיע לאימון, אמור לעצמך “כשאגיע לאימון אשמח שלא וויתרתי עליו”. אם אתה הטיפוס התחרותי אמור לעצמך שמישהו אחר יושב היום בבית ואתה מתקדם ועובר אותו. תלמיד אחר שמתאמן שש פעמים בשבוע אמר: אני משלם חודשית ואני ממצה את כל שווי התשלום. גלה מה ממריץ אותך ונותן לך מוטיבציה ודבר אל עצמך בהתאם. אתה תשמח שהופעת לשיעור.

למה אני צריך לעשות סאן-צ'ין (או מתיחות, קאטה, מקיווארה וכו') ?

כל תלמיד מגיע לאומנות הלחימה עם האופי הייחודי שלו, מבנה גוף, עוצמה, חולשה ורצונות הייחודיים לו. לרוב יש מעין התנגדות להיבט ספציפי באימון המהווה אתגר או נראה כמנוגד לאופייך. היבט ספציפי זה אשר אותו אתה לא מעוניין לעשות, הוא שיובילך להתפתחות אישית בקראטה ומחוצה לו. כל פאן בקראטה הינו חשוב מאוד. תלמיד אחד טען שהתאמן בקראטה ולא אהב לעשות קאטות. התלמיד הסכים להתאמן רק בתנאי שלא יוכרח לעשות קאטות. הצענו לו ללכת לדוג’ו אחר, כי זהו דבר שאי אפשר להתפשר עמו. למדריך שלך יש פרספקטיבה-ראיית עולם אשר מתפתחת עם הניסיון. המדריך לעיתים רואה מה אתה צריך לפתח יותר מאשר אתה רואה ומבין. קבל את חוות דעתו של המדריך בפתיחות.